מיקרוביולגיה


השפעת אנטיביוטיקה על חיידקים
מאז הבחין אלכסנדר פלמינג בשנת 1928 שזיהום ע"י עובש פניציליום מעכב גדילת חיידקים, ועם הצלחתו של הווארד פלורי לנקות את הפניצילין ובשנת 1941 לטפל בו לראשונה בחולה- חל שינוי עצום בעולם הרפואה. תכשירים אנטיביוטיים (המופקים ממקרואורגניזמים) ואנטימיקרוביאליים (המיוצרים במעבדה) פתחו את השער לעידן האנטיביוטיקה.
החל משלהי מלחמת העולם השניה ניתנה לרפואה היכולת לטפל ביעילות רבה בזיהומים חידקיים. עם הטיפול האנטיביוטי קטנה מאד התמותה ממחלות זיהומיות. במקביל החלו חברות התרופות לפתח תכשירים אנטיביוטיים חדשים, כיום קיימים בשוק יותר ממאה סוגים שונים של אנטיביוטיקות. השימוש באנטיביוטיקה הלך וגבר, במקביל מרבית החיידקים פיתחו עמידות לתכשירים אנטיביוטיים. כיום גוברים החששות שאנו קרבים לעידן ה"פוסט אנטיביוטי" בו שוב ימותו אנשים ממחלות שלכאורה היו אמורות להפוך לנחלת ההיסטוריה.
האם תהיה האנטיביוטיקה יעילה גם באלף השלישי?

מבנה הפעילות:
הרצאה: מנגנוני הפעולה של סוגי אנטיביוטיקה שונים, מנגנוני עמידות שנצפו בחיידקים שונים, מעקב אחר מחקר מעבדתי במיקרוביולוגיה.

פעילות במעבדה:

  • בניית עקומת גידול חיידקים ע"י איסוף מדידות של צפיפות אופטית בתרבית נוזלית.
  • בחינת השפעת סוגים שונים של אנטיביוטיקה על החיידקים.
  • השפעת אנטיביוטיקה על זנים שונים של חיידקים בתרביות מוצקות.
  • זריעת בידוד של חיידקי קרקע.

הערות חשובות לתוכנית זו:

  1. בחלק מהניסויים יזרעו התלמידים חיידקים בצלחות ויקחו איתם לבדיקה בביה"ס מאוחר יותר. האחריות על הסברים וניתוח התוצאות של המורה בכתה.
  2. על מנת שהתלמידים יפיקו את המקסימום מיום זה רצוי שילמדו לפני כן את רוב החומר במיקרוביולוגיה. הדגש במעבדה יהיה על שיטות העבודה והבנה שלהן לעומק.

קהל יעד: כיתות יא' - יב'
משך הפעילות: 6 שעות

פרוטוקול מעבדה

מעבדה