פעילות מחקרית במרכז

כל הפרויקטים בהם מעורב או יוזם המרכז לקידום ההוראה והלמידה מלווים במחקרי הערכה ותיעוד.
למחקרים אילו שלושה תפקידים:

• תפקיד מעצב – לשם עריכת שינויים ושיפורים בפרויקטים בהם מעורב המרכז;
• תפקיד מסכם – לצורכי בחירה בין אלטרנטיבות וקבלת החלטות בפרויקטים;
• תפקיד פסיכולוגי – להגברת מודעות ומוטיבציה בקרב אוכלוסיית הנחקרים והמוערכים.
המחקרים הנערכים במסגרת ועדת המחקר

נושא המחקר
מטרתו
צוות המחקר
קורסי מיומנויות
(בשיתוף הטכניון)המחקר הסתיים
לבחון תפיסות של סטודנטים על קורסי המיומנויות וכן פוטנציאל היישום של הידע הנרכש בקורסים אילו מבחינת הסטודנטים.
ד"ר אורית הרשקוביץ
שי ישראלי
קורסי מיומנויות
(מחקר כמותי)
למצגת
לבחון קשר בין השתתפות סטודנטים בקורסי מיומנויות ובין הישגים לימודיים
ד"ר ניסים סבאג
ד"ר רבקה וייזר-ביטון
פרויקט "ראשי קבוצות"
למצגת
לעקוב אחר הסטודנטים המשתתפים בסדנאות, הסטודנטים המנחים קבוצות, המרצים המלווים ומנחים אותם וכן תיעוד כל תהליך הפעלת הפרויקט במכללה, שיפורו ועיצובו.
ד"ר אורית הרשקוביץ
ד"ר מירי שחם
ד"ר אורנה מילר
ד"ר מיכל מעוז
למידה פעילה – היבט המרצים
המחקר הסתיים
ללמוד על דרכי התמודדות ותפיסות של מרצים המשלבים למידה פעילה בקורסים.
ד"ר דודו פונדק
ד"ר שמריהו רוזנר
למידה פעילה בקורס לכימיה – היבט הסטודנטים
ללמוד על דרכי התמודדות ותפיסות של סטודנטים המשלבים למידה פעילה בקורסים.
ד"ר מירי שחם
ד"ר דודו פונדק
ד"ר אורית הרשקוביץ
שילוב סדנאות מיקרו- הוראה בלימודי הנדסה
המחקר הסתיים
למצגת
לבחון תפיסות סטודנטים במסלול הוראה לגבי שילוב קורס מיקרו-הוראה לכלל הסטודנטים להנדסה
ד"ר מירי שחם
ד"ר אורית הרשקוביץ
עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה
למצגת
ללמוד על דרכי התמודדות ותפיסות של סטודנטים המשלבים למידה פעילה בקורסים.
ד"ר דודו פונדק
ד"ר אורית הרשקוביץ
ד"ר דבורה טולדנו-קטעי
ד"ר רבקה וייזר-ביטון
ד"ר מירי שחם
ד"ר פיאנה יעקובזון
סטודנטים במצב אקדמי לא תקין – מאל"ת
למצגת
פרויקט מאל"ת מאפשר מתן הזדמנות נוספת לסטודנטים במצב אקדמי לא תקין באמצעות אבחון הבעיה, הפנייה לסיוע מתאים ומעקב אחר התקדמות הסטודנט
המחקר המלווה הינו מחקר הערכה מעצב שמטרתו לבחון את הפרויקט על מגוון היבטיו ולגבש המלצות להמשך הפעלתו ושיפורו
ד"ר אורנה מילר
ד"ר אורית הרשקוביץ
ד"ר מירי שחם
ד"ר איטה דונר (ז"ל)
ד"ר מיכל מעוז

שם המחקר
שילוב קורסים לפיתוח מיומנויות למידה במכללה להנדסה - מאפיינים ותפיסות סטודנטים
תקציר

מטרות החינוך הגבוה כיום כוללות רכישה של בסיס ידע נרחב, כמו גם הבנת עקרונות, פתרון בעיות, מיומנויות של הערכה, שיפוט, חשיבה ביקורתית וכן יכולת למידה עצמאית.
במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם קיים במקרים רבים פער בין היכולות האקדמיות של הסטודנטים הבאים ללמוד ובין הדרישות מהם בקורסים השונים. חלק מן הסטודנטים מצליחים (תוך תהליכי חשיבה ולמידה עצמאיים ושיתופיים) להגיע למצב בו הם יכולים להתמודד עם הדרישות וחלקם לא מצליחים. על רקע זה, ומתוך רצון לשפר את הישגי הסטודנטים במקצועות היסוד ולמנוע נשירה בשנה הראשונה ללימודים, הוחלט במכללה אקדמית להנדסה בצפון הארץ על שילוב קורסים כלליים המדגישים פיתוח מיומנויות למידה וחשיבה. שלושה סוגים של קורסי מיומנויות הוכנסו כחובה לכל הסטודנטים במכללה בשנה הראשונה ללימודיהם. כל הקורסים הם סמסטריאליים, בהיקף של 28 שעות ומקנים נקודת זכות אחת לסטודנט.

המחקר בחן את השפעת קורסי המיומנויות משתי נקודות מבט: היבט הנהלת המכללה והיבט הסטודנטים אשר השתתפו בקורסי המיומנויות. שאלות המחקר היו: 1) מהם מכלול המאפיינים והשיקולים בשילוב מגוון קורסי מיומנויות בלימוד הנדסה במכללה? 2) מהן תפיסות הסטודנטים לגבי הקורסים וכיצד הן התממשו מבחינתם? 3) כיצד מיישמים הסטודנטים, לפי תפיסתם, את הידע שרכשו בקורסי המיומנויות כבר במהלך לימודיהם במכללה?
המחקר נערך במשך שנתיים וחצי וכלל 592 סטודנטים הלומדים במכללה בכל חמשת מסלולי הלימוד הקיימים. כלי המחקר כללו:
שאלונים לבדיקת תפיסות הסטודנטים לגבי ציפיותיהם מהקורסים ואופי ישום הידע שנרכש מקורסים אילו.

שאלון תפיסות סטודנטים "בזמן אמת" אשר מטרתו הייתה לבחון האם הסטודנטים אכן השתמשו ו/או מודעים לשימוש שהם עשו במגוון המיומנויות שלמדו בקורס המיומנויות בו השתתפו.
ראיונות עם מדגם סטודנטים אשר נועדו לתקף את ממצאי השאלונים הפתוחים. כמו כן, נערכו ראיונות עם אנשי סגל מהמכללה אשר פרסו את היבט הנהלת המכללה והמרצים המלמדים בקורסים ותפיסתם לגבי מטרת קורסי המיומנויות ואופיים.
ממצאי המחקר מראים התייחסות חיובית לקורסי המיומנויות. בהיבט של הנהלת המכללה שילוב הקורסים נערך בהצלחה רבה, תוך התארגנות מערכתית. הנהלת המכללה רואה בשילוב קורסים אילו מתן אופציה ראויה למוסדות אוניברסיטאים אחרים בארץ בדרך להשגת ייחודיות ומצוינות. קיימת שביעות רצון הנובעת מהשילוב המוצלח של הקורסים בתוכנית האקדמית במכללה וכן מהמגמה החיובית הכללית העולה מתגובות הסטודנטים לקורסים.

סטודנטים רבים שלמדו את קורסי המיומנויות ציינו כי למידה לא יעילה ולא מאורגנת הינה גורם המשפיע ביותר על הצלחתם האקדמית ומכאן חשיבות הקורסים עבורם, בהם הם מצפים לרכוש מיומנויות למידה וניהול זמן.
תפיסות הסטודנטים ביחס ליישום הידע שנרכש בקורסים הייתה חיובית ברובה. נמצא כי פוטנציאל יישום הידע והמיומנויות שנרכשו בקורסים גבוה מאוד - מעל 70% מהסטודנטים, בכל אחד מסוגי הקורסים, ציינו כי הם מיישמים או יישמו בעתיד חלק מהמיומנויות שלמדו. הדבר מצביע על כך, שלמידת המיומנויות בשנה הראשונה היוותה גורם משמעותי בלמידתם. עם זאת, יש לציין כי יישום המיומנויות שונה בעוצמתו בין הסטודנטים - ישנם סטודנטים הטוענים שהם כבר מיישמים את הנלמד וישנם אילו הטוענים כי אולי יישמו את הנלמד בהמשך לימודיהם. יישום המיומנויות "בזמן אמת", אשר נבדק מיד לאחר מבחן כללי במתמטיקה, מצביע גם כן על ממוצע גבוה של פוטנציאל יישום– כמחצית מהסטודנטים ציינו כי, לתפיסתם, הם יישמו במהלך המבחן או בשלב ההכנה למבחן מגוון מיומנויות שרכשו. יש לציין כי גם כאן, מידת היישום לפי תפיסתם שונה ונעה בין יישום במידה גבוהה ליישום במידה נמוכה.
אין ספק כי הכנסת קורסי המיומנויות כחלק מלימודי ההנדסה במכללה מהווים מהפך מבחינת תפיסת תפקיד המכללה כמוסד המכשיר מהנדסים, במגוון כלים, לעולם הפועל במציאות משתנה ומתפתחת בקצב מהיר.
למרות הקושי להצביע באופן מחקרי על שינוי בהישגי הסטודנטים בזמן הקצר מאז שולבו קורסים אילו במכללה, למחקר חשיבות יישומית רבה. חשיבות זו מתבטאת באפיון תפיסות הסטודנטים כלפי הקורסים ובתיעוד תהליך שילובם במכללה, ובכך מאפשר למכללות ומוסדות אקדמיים אחרים ללמוד מהניסיון המוצלח של המכללה. כמו כן, ממצאי הביניים של המחקר אפשרו מתן משוב מעצב להנהלת המכללה לערוך שיפורים בקורסי המיומנויות בשלבים הראשוניים.

שם המחקר
פרויקט ראשי קבוצות -סדנאות מונחות סטודנטים לפיתוח הלמידה העצמית בקורסים מרובי נכשלים
תקציר
סטודנטים רבים המגיעים למכללה בשנה א' לומדים באופן לא מעמיק ובאמצעות שינון, כאשר הציון מהווה מטרה עיקרית ולא הבנה מעמיקה ורכישת מיומנויות. הסדנאות של פרויקט "ראשי הקבוצות" במכללה באות לתת מענה לקשיים של סטודנטים רבים במהלך השנה הראשונה ללימודיהם האקדמיים.
הסדנאות מועברות על-ידי סטודנטים משנים מתקדמות שהם בעלי הישגים גבוהים,. סטודנטים אלו - ראשי הקבוצות, נבחרים ע"י מרצי הקורס על סמך הישגיהם ועוברים מיון נוסף הבוחן את מיומנויות התקשורת וההנחייה שלהם. הסטודנטים שהתקבלו לשמש כראשי קבוצות עוברים קורס הכשרה מתאים על-ידי המרכז. לשיפור ההוראה והלמידה במכללה. תהליך הלמידה בסדנאות המונחות ע"י ראשי הקבוצות מכוון ללמידה פעילה, מתנהל בקבוצות קטנות, ומבוסס על פיתרון משותף של בעיות מאתגרות, באווירה לא תחרותית ובלתי שיפוטית. דיאלוג שוטף מתקיים בין המרצים בקורסים לבין הסטודנטים ראשי הקבוצות והמרכז.
כדי לאמוד את מידת הצלחתו של הפרויקט ומשמעותו, וכדי להעמיק את ההבנה של מהלך הפרויקט באופן שיאפשר מתן המלצות להמשך פעילותו, מלווה הפרויקט במחקר. מטרות המחקר הן לחשוף תפיסות ועמדות של סטודנטים ומרצים, לעקוב אחר הישגי הסטודנטים המשתתפים בפרויקט, לתעד ולהעריך את יישום הפרויקט בפועל.

ממצאי המחקר הראשוניים מראים כי הסטודנטים המשתתפים, ראשי הקבוצות ומורי הקורסים מביעים שביעות רצון רבה מן הסדנאות. ראשי הקבוצות מגלים רמה גבוהה של אחריות ומעורבות אישית. הם חשים סיפוק מיכולתם לתרום מניסיונם, שיפור במיומנויות ההנחייה שלהם ואף חיזוק של ידיעותיהם. הסטודנטים מדווחים על שיפור בהבנה של החומר ובתחושת הביטחון שלהם. מרצי הקורסים מרגישים נתרמים מן התובנות על קשיים של סטודנטים, מתוך האינטראקציה עם ראשי הקבוצות אותם הם מנחים.
הקושי העיקרי בהפעלת הסדנאות הוא נשירה של סטודנטים מהסדנאות במהלך הסמסטר בעיקר בשל העומס הרב על הסטודנטים בשנתם הראשונה במכללה, ועקב אילוצי מערכת המכתיבים שיבוץ של הסדנאות בשעות ובמיקום שאינם נוחים לסטודנטים.
אנו במרכז רואים בפרויקט אתגר ומנוף לקידום הלמידה במכללה.

שם המחקר
עמדות מרצים ביחס ללמידה פעילה
תקציר
במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובעולם, מתקיים במהלך השנים האחרונות תהליך של פיתוח שיטות הוראה חדשות. פיתוח זה נשען על מחקר נרחב שנערך בהוראת המדעים בעולם [1,2]. המחקר מצביע על קשיים הקיימים בהוראה המסורתית, ובוחן פתרונות לקשיים אלה שהוצעו ונוסו במהלך עשרים השנים האחרונות באוניברסיטאות ומכללות. עיקרם של הפתרונות מתמקד בהוראה המפעילה את הסטודנט במהלך הקורס ורואה בו שותף פעיל במהלך הלמידה. בגישה זו ניתן מקום לעבודה בקבוצות ולהצגת תוצרי הקבוצות בפני הכיתה.
מסקרים שנעשו בעולם עולה כי רק אחוז קטן של המרצים נוטה לאמץ גישות הוראה חדשניות [6]. אימוץ גישה זו מחייב שינויי עמדות אצל המרצים ביחס להוראה. מרבית המרצים במוסדות להשכלה גבוהה לא נחשפו למחקר בהוראת המדעים, לתהליך זיהוי בעיות בהוראה ולניסיונות לתת מענה לבעיות אלה[2,5,6]. בנוסף אימוץ שיטת הוראה חדשה מחייב פיתוח ובחינה של חומרי לימוד חדשים, התנסות בשיטות הוראה מגוונות, שינוי בתפיסת תפקיד המרצה, ושילוב דרכי הערכה נוספות. שינויים אלה דורשים תהליך הטמעה ארוך, מלווה בתמיכה מתמדת של סוכני השינוי.

תהליך בניית שאלון עמדות מרצים
במטרה לזהות נטיות של מרצים בהשכלה הגבוהה בישראל לאימוץ שיטות הוראה פעילה, פותח שאלון עמדות בשלושה שלבים. בשלב הראשון זוהו בקרב מרצים העוסקים בלמידה פעילה לפחות שלוש שנים[7], שינויים בעמדות ביחס להוראה פעילה. השינויים נגעו לתחומים רבים: שיטות הוראה, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים לגבי תהליך הלמידה, דרכי הערכה, מחויבות להוראה משמעותית ותפיסת תפקיד המרצה. במטרה לזהות את השינויים התבקשו המרצים שהתנסו בלמידה פעילה להגדיר, בסיוע היגדים מתאימים, עמדות שבהן צריך לחול שינוי אצל המרצה המבקש ללמד בגישה פעילה, וכנגדן עמדות שבהן נוקט המרצה המעדיף ללמד בגישה המסורתית. בטבלה 1 מוצגים ששה תחומים עיקריים שבהם זוהו הבדלים בין מרצים המלמדים בגישה בפעילה למרצים המלמדים בגישה מסורתית. הגרסה הראשונה של השאלון הכילה 44 היגדים, כאשר בכל תחום נוסחו 6-8 היגדים, המיצגים עמדות של שתי הגישות. ההיגדים חולקו להיגדים חיוביים ולהיגדים המנוסחים בדרך השלילה, במטרה להעלות את תוקף תשובות הנחקרים.
 
 
טבלה 1: תאור ששת התחומים בשאלון העמדות, תוך השוואה בין גישה מסורתית בהוראה לגישה המדגישה למידה פעילה
 
תחום
ביטוי בהוראה מסורתית
ביטוי בהוראה המדגישה למידה פעילה
פעילות בכיתה גדולה
אין חובה להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, ולא ניתן להנחותם
יש להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, בעיקר באמצעות עבודה בקבוצות
מעורבות סטודנטים בשיעורים
הנוכחות בשיעורים היא רשות,
וניתן להצליח בקורס כאשר מצליחים במבחן הסיום
מעורבות הסטודנטים בשיעורים חיונית להבנת חומר הלימוד ולהצלחה בקורס
למידה עצמאית של סטודנטים
אין לצפות מסטודנטים שידעו ויבחנו על נושאי לימוד שלא הוצגו על ידי המרצה בכיתה
סטודנטים יכולים ללמוד לבד נושאים מהסילבוס אם קיבלו הנחיות הולמות
בניית ידע על ידי הסטודנטים
הידע המדעי המוגבל של הסטודנטים אינו מאפשר להם לבנות ידע מדעי חדש
סטודנטים יכולים להציג טענות ורעיונות מדעיים חדשים בכוחות עצמם
הספק מול הבנה
חשוב להספיק את הסילבוס, אין לצפות להבנה מעמיקה
חשוב להכיר מושגי יסוד ועליהם לבסס ידע מדעי מורכב
תפקיד המרצה
המרצה צריך להתמקד בתפקידו כמרצה המעביר ידע.
על המרצה להכיר את קשיי הלמידה של הסטודנטים ולפתח שיטות הוראה המאפשרות להתמודד עמם
 
בשלב שני בוצע תיקוף ההיגדים בשאלון בעזרת שבע חוקרות בתחום הוראת המדעים, שלא מעורבות במחקר. בעקבות תיקוף זה, נופו שבעה היגדים שבהם הייתה הסכמה נמוכה (פחות מ- 75%) לגבי יכולתם להבחין ולייצג כל אחת מגישות ההוראה. בשלב השלישי ענו על השאלון שישה מרצים הנוקטים בגישה מסורתית בהוראתם, ונוסחה גרסה שלישית ואחרונה לשאלון, המכילה 35 היגדים.
כדי לטפל בפער בין ההצלחות בהוראה פעילה המוצגות במחקרים שונים, לבין הנטייה הקיימת בקרב מרבית המרצים שלא לאמץ גישת הוראה זו, יש להבין את היקפו, והיבטיו השונים. במהלך תשס"ח יועבר שאלון העמדות לאוכלוסיית מרצים במוסדות להשכלה גבוהה שונים בארץ, במטרה למפות את עמדות סגל המרצים ביחס ללמידה פעילה. מיפוי זה יאפשר להצביע על כיווני פעולה בהם ניתן לנקוט כדי לעודד אוכלוסיות מסוימות מבין המרצים לאמץ גישה פעילה בהוראה, או לפחות רכיבים מסוימים ממנה.