קשיים רגשיים

חרדה

חיי היום יום מביאים עמם שינויים (גם חיוביים), מתחים, לחצים, אירועי חיים מאתגרים, ואלו יכולים להביא עמם תחושת חרדה. חרדה היא מצב בו חווים פחד ואיום, מטריגר אמיתי או דמיוני, המותיר את האדם בחוסר אונים, מצוקה רגשית ותחושות פזיולוגיות מגוונות. פעמים רבות מי שחווה חרדה יכול לפתח חרדה מהחרדה, מה שמעצים את הקושי והסבל.
במצבי חרדה אדם יכול לחוש:

תופעות גופניות: דופק מהיר, הזעה, רעד, דריכות בשרירים, רגישות במערכת העיכול (הקאות, שלשולים), בחילה, כאבי ראש, כאבי בטן, עייפות קשה ועוד.
תפקוד קוגניטיבי: מחשבות שליליות וקטסטרופליות, הפרעות בריכוז ובאיכות החשיבה.
היבט התנהגותי: הימנעות (מהמצב מעורר החרדה), תלות בזולת, התנהגות טקסית, חוסר שקט ועוד.
מצבי חרדה נפוצים: חרדה כללית, חרדת בחינות, חרדה חברתית, פוביה ספציפית (מכלבים, מטיסות, מג'וקים ועוד), דאגות כרוניות, פוסט טראומה.

טיפול בחרדה:
בכדי להתמודד עם חרדה רצוי לפנות לטיפול פסיכולוגי. ישנן שיטות טיפול מגוונות ומותאמות לכל פונה.

חרדת בחינות

תופעה נפוצה בקרב התלמידים והסטודנטים.

אם את/ה יודע את החומר, ומרגיש לקראת בחינה:

פחד ודאגה
 מועקה
 הזעה, רעד, דופק מהיר, שלשולים, כאבי בטן, כאבי ראש
קשיי שינה
פגיעה בתאבון ובאיכות חיים
 דחיינות ו/או אי הגעה למבחן
למידה מוגזמת / אובססיביות
 קשיי ריכוז
 בלק אאוט
 חשיבה שלילית קטסטרופלית לגבי ההשלכה של הציון
 ירידה בביטחון העצמי
ייתכן שיש לך חרדת בחינות.

כתוצאה מכך – את/ה עלול לחוות מצוקה רבה, פגיעה בהישגים הלימודיים וגם בערך העצמי.

הטיפול בחרדת בחינות: קצר, יעיל, וכולל המרה של דפוסי חשיבה לא יעילים ביעילים, ושינוי הדיאלוג הפנימי. הטיפול כולל טכניקות שונות להתמודדות בזמן המבחן עצמו, יציאה ממצבי חרדה ואסטרטגיות לניהול החרדה.
בנוסף – לעתים היעדר מיומנויות למידה ואסטרטגיות נכונות תורמות לאי הצלחה וחרדה, וגם לכך ניתן מענה במסגרת הייעוץ/ המכללה.
במכללה מתקיימות סדנאות להתמודדות עם חרדת בחינות.

חרדה חברתית

בחרדה חברתית האדם חש מתח ומצוקה רבה במצבים בהם הוא חושש מדחיה/ לעג/ כישלון/ השפלה ובושה, במצבים הכוללים אינטראקציות חברתיות. לדוגמא – המצאות בקבוצה, שיחה עם גורם סמכותי, יציאה לדייט, פרזנטציה, אכילה ליד אנשים, השתתפות בדיון ועוד.
כאשר המצוקה מובילה להימנעות, ובכך מצמצמת את מגוון ההתנסויות והפעילויות החברתיות, נוצרת פגיעה קשה באיכות חיים, ומומלץ להיעזר בטיפול.
במכללה מתקיימת קבוצה להתמודדות עם חרדה חברתית, וסדנאות המתמקדות בחרדת קהל ופרזנטציה.

פוסט טראומה

הפרעת חרדה הנגרמת כתוצאה של חשיפה לאירוע טראומתי, כגון:
פיגוע, תקיפה מינית, מלחמה, פגיעה באדם קרוב, תאונה, ועוד. חשוב לציין שזוהי תגובה נורמלית ביותר לסיטואציה שאינה נורמלית.
התחושות הנצפות בחשיפה לטראומה הן חרדה קשה וחוסר אונים, כעס ותסכול, תחושה של "רעידת אדמה", הצפה של המערכת הנפשית בגירויים ללא היכולת להכיל ולעבד אותם. האירוע הטראומתי מנפץ אמונות כמו "העולם הוא מקום בטוח", "לי זה לא יקרה", "אנשים הם טובים" ועוד. רוב האנשים הנעזרים בתמיכת המעגלים הקרובים: משפחה וחברים, יחזרו אט אט לשגרה.

פוסט טראומה מאופיינת בשלושה רכיבים:
הימנעות, חודרנות ועוררות מוגברת, אלו מלווים במגוון סימפטומים הנשארים או מתעצמים בתקופה שמעל חודש לאחר האירוע הטראומתי.

חודרנות: פלשבקים וזכרונות – של מראות רעשים וריחות מהאירוע, אשר חוזרים ומציפים את האדם, אשר לא מצליח להפסיקם.

הימנעות: הסתגרות והימנעות ממקומות, אנשים או פעילויות שיכולות להזכיר את האירוע .

עוררות יתר:
דריכות גבוהה מאד, עצבנות והתפרצויות זעם, קשיי שינה, קשיי ריכוז ועוד.

התמודדות יעילה- לשתף את הסביבה הקרובה והתומכת, ולפנות בהקדם לטיפול נפשי.