ימי עיון והשתלמויות

השתלמויות למרצים - פירוט

להלן תיאור כמה מן ההשתלמויות למרצים שהועברו במכללה:

 

קורס "חשיבה המצאתית בפתרון בעיות"

(SIT) Systematic Inventive Thinking
חשיבה המצאתית היא מתודה מחשבתית לפתרון בעיות, שבבסיסה מהלכים מוגדרים שיוצרים מניפולציה על עולם הבעיה, על מרכיביה ועל משתניה, על מנת לפתור בעיה או להגיע לרעיון חדש שייעל את פעילותה. השיטה נסמכת על מחקרים קוגניטיביים, עסקיים והנדסיים עכשוויים; היא נלמדת כקורס חובה בלימודי התואר השני בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון ובמסגרות אקדמיות מובילות (MBA באוניברסיטות תל אביב, ירושלים, בן גוריון ובר אילן), ונפוצה מאוד בתחומים שונים של התעשייה ההנדסית, הטכנולוגית, הרפואית והביולוגית בארץ ובעולם. לפרטים נוספים על שיטת SIT: http://www.sitsite.com .
הקורס ניתן לאנשי סגל במכללה. מטרתו להקנות ל מרצים כלים לזהות עולם בעיה שרלבנטי לתחום עיסוקם ולהפעיל עליו תהליך מחשבתי סדור שיאפשר להם להגיע לרעיונות ולפתרונות באופן יעיל ושיטתי.
נושאי הקורס: עקרונות חשיבה המצאתית: עקרון העולם הסגור ושינוי איכותי, ו כלי החשיבה: שבירת סימטריה, החסרה, איחוד וחלוקה. מרצי הקורס היו הילה פלס ועמרי הרצוג, מנחים בכירים של שיטת SIT בפתרון בעיות.
בהמשך הקורס התקיימה סדנה להכשרת מרצים לפתרון בעיות שבה השתתפו מרצים במכללה מבוגרי הקורס הבסיסי, שהוכשרו ללמד קורסים של פתרון בעיות בשיטת ה SIT במסגרת קורסי מיומנויות למידה וחשיבה הניתנים לסטודנטים בשנה א'.

"העשרה אינסטרומנטלית"בלימודים אקדמיים (עפ"י פוירשטיין)


העשרה אינסטרומנטלית היא תוכנית שפותחה על-ידי פרופ' ראובן פוירשטיין בשנות החמישים, שמטרתה לבנות אצל הלומד הרגלי עבודה וחשיבה לשם ייעול תהליך החשיבה והלמידה האישים שלו, והפיכת הלומד ליוצר ידע על בסיס המידע המצוי שברשותו.
התכנית העשרה אינסטרומנטלית מבוססת על מערכת של כלים (מטלות נייר ועיפרון) העוסקים במיומנויות חשיבה הנדרשות ב- 3 השלבים של תהליכי החשיבה והלמידה: קלט, עיבוד ופלט. פיתוח מודעות הסטודנט לתהליכי החשיבה השונים להם אנו נדרשים בסביבה משתנה, תגביר את יכולת הלמידה האישית שלו והתמודדותו עם מגוון הקורסים השונים שיפגוש כלומד במהלך לימודיו האקדמיים, והחשוב מכל הכשרתו כעובד חושב ויוצר בסביבת עבודתו בעתיד. פיתוח חשיבה שיטתית ומתוכננת דרושה על מנת לנהל ולקבל החלטות בסביבה משתנה.
המטלות בכלים השונים של התוכנית, נטולות תוכן לימודי מסוים, ומהוות גורם מזמן לדיון בתהליכי החשיבה ואסטרטגיות הלמידה שעל הלומד להצטייד בהן על-מנת לשפר את תפקוד תהליכי הלמידה האישיים שלו והפיכתם ליעילים יותר.
לצורך העברת התכנית לסטודנטים במכללה, הוכשרו כ- 15 מרצים ממחלקות שונות, בהשתלמות ארוכה בהיקף של למעלה מ- 100 שעות.
קורסים בהעשרה אינסטרומנטלית נכללים בין קורסי מיומנויות למידה וחשיבה המוצעים לסטודנטים בשנה א' במחלקות השונות. הכלים שמועברים לסטודנט במכללה מתוך התוכנית הם: ארגון נקודות, מיון, השוואה, הוראות, תפיסה אנליטית, איתורון. המטלות המופיעות בכלים של התוכנית הינן נטולות תוכן לימודי מסוים, אך לצורך הטמעת האסטרטגיות שנרכשות,שולבו בקורס דוגמאות ממקצועות כמו: הסתברות, סטטיסטיקה, חדו"א, אלגברה, מיקרוביולוגיה, כימיה, ועוד, וזאת על מנת ליצור טרנסנדנטיות בין הנעשה בקורס המיומנות לבין לימודיו ההנדסיים. בכל מחלקה הותאמו תכני הקורס לנושאים ולמיומנויות הנלמדים ונרכשים במחלקה, והקורס בכל מחלקה מועבר על-ידי מרצה מסגל המחלקה.

הכשרה ברטוריקה לסגל הוראה וניהול
אמנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עצמה בעולם הפוליטי/ משפטי, אך בלטה גם ככלי אומנותי, כאמצעי חינוך וכשיטת מחקר למדעים ולאתיקה. סדנת ההכשרה ברטוריקה, מתרכזת בעיקר בטיפוח שני כישורים מרכזיים: הראשון, שיפור יכולת העמידה בפני קהל וחיזוק הביטחון העצמי והשני, העצמת כישורי ניתוח ביקורתיים של טקסטים ונאומים מושמעים.
הסדנה בנוייה מסדרת מפגשים,כל מפגש כלל חלק תיאורטי שבו נלמדים יסודות הרטוריקה וטקסטים מכוננים מהתרבות הישראלית והבינלאומית, וחלק סדנאי - מעשי.
נושאי המפגשים היו: יסודות הרטוריקה, כלי השכנוע וההפעלה, כלי ההפעלה הרגשית, נאומי ראווה ולוויה,
כלי הפעלה האתי, רטוריקה פוליטית וצבאית, כלי ההפעלה הלוגי, רטוריקה משפטית (דגש על פיתוחה של טענה לכדי טיעון),שפת גוף וסגנון, עצמתן של מילים וטקסטים פואטיים.
החלק הסדנאי כלל תרגול הכלים שנלמדו, במיוחד תרגול של משחק ה"דיבייט", כלי אשר הוכיח את עצמו כאפקטיבי במיוחד לחיזוק הביטחון העצמי, לשיפור תהליך ההכנה ולחידוד הכישורים הלוגיים ובניית קווי טעון.
ההכשרה ניתנה על ידי חברת "רטוריקה" בניהולו של מר אורי זכאי, מומחה ו מרצה לרטוריקה באוניברסיטת חיפה, בטכניון ובמרכז הבין תחומי בהרצליה.

מהוראה להנחיה - מושגים בהנחיית קבוצות
שינויים בחשיבה חינוכית אודות דרכי הוראה המקדמות תהליכי למידה, וחידושים בסביבת הלמידה עתירת הטכנולוגיה, מחייבים רכישת מיומנויות השונות מהנדרש בהוראה פרונטלית. תפקידי המרצה משתנים, ובנוסף למסירת ידע והסברת החומר, נדרשת יכולת להנחות סטודנטים בהבנת עקרונות תחום הדעת, באיתור וניתוח מידע רלוונטי, וברכישת יכולות למידה לאורך החיים.
ההשתלמות הוצעה למורי המכללה בשנה"ל תשס"ו ועסקה במושגים בסיסיים בהנחית קבוצות, בהעלאת מודעות לסגנון האישי, ודרכי אינטראקציה עם סטודנטים. מטרת ההשתלמות הייתה לבחון דרכים להרפות מהגישה הפרונטלית הסמכותנית, לשפר את האווירה בכיתה, לטפח דרכי הוראה התורמות לעידוד סטודנטים ללמידה פעילה וללקיחת אחריות רבה יותר על עבודתם.
ההשתלמות הועברה על ידי ד"ר יהודית אברהמי-עינת, מנחת קבוצות מוסמכת, ובעלת נסיון בהכשרת מנחים קבוצתיים.

המנחה כמאמן - גישת האימון (coaching) ויישומה בהנחיית סטודנטים
השתלמות בגישת האימון הועברה לקבוצת מרצים ועוזרי ראשי מחלקות במכללה. מטרת ההשתלמות היא ליישם כלים, שיטות וגישות באימון בתהליכי ההנחייה של הסטודנטים. בנוסף, פיתוח גישה חיובית והנעת סטודנט להשגת יעדיו הרצויים.
ההשתלמות הועברה על-ידי נציגים של חברת "מאמנים".

השתלמויות מרצים נוספות שהועברו מטעם המרכז

  • הרצאה בנושא "שיפור האקלים הלימודי" הועברה למרצים וסטודנטים, ע"י אבנר כהן (הדרכה ופיתוח אירגוני), פברואר 2004.
  • הרצאה בנושא "היבטים תיאורטיים ומחקריים בנוגע ללקות למידה", ניתנה ע"י ד"ר אורן לם, נובמבר 2005.
  • השתלמות למרצים חדשים נתנה באוקטובר 2007 בנושאים: הנחיה פדגוגית למצגות (ד"ר אורית הרשקוביץ) והקניית מושגים, איתור סגנון הוראה אישי, רפלקציה על הוראה ומדדים להצלחה (ד"ר יהודית אברהמי).
  • הרצאה בשם "חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה" הועברה על-ידי ד"ר יורם הרפז, מרצה במכללות לחינוך, בעבר מנהל בית הספר למנהיגות חינוכית ועורך "הד החינוך: אל המאה ה- 21". ההרצאה נתנה במסגרת הקולוקוויום המכללתי בינואר 2008.

 

פעילויות לקידום המרצה

אחת ממטרות המרכז היא לטפח את סגל ההוראה האקדמי
וליצור מסגרת הולמת להתפתחותו המקצועית שתתרום לשיפור איכות ההוראה.
המרכז פועל בתחומים שונים על-מנת להשיג מטרה זו, בין השאר בהשתלמויות וליווי פדגוגי.

בנוסף, מציע המרכז תכנית לקליטה וליווי של מרצים חדשים חדשים שמטרתה להקל על השתלבותם במכללה, לחזק את תחושת השייכות שלהם, להגביר פעילותם בה ולהקנות להם מיומנויות הוראה ראשוניות.