לזכר מקס בראודה

מיהו מקס בראודה, האיש שעל שמו נקראת המכללה ?

מקס בראודה נולד בפנסילבניה, הוסמך כרב ושירת ככהן דת בצבא האמריקאי. לאחר שחרור אירופה הוצב בארגון הפליטים הבינלאומי ושם, באמצעות בתי הספר להכשרה מקצועית שבמחנות העקורים, התוודע לראשונה לארגון אורט הבינלאומי. בראשית שנות החמישים הוא הוזמן להצטרף להנהלה העולמית של "אורט" בז'נבה ולאחר פטירתו של ד"ר סינגלובסקי ב-1956, התמנה בראודה למנהל הכללי של איגוד "אורט" העולמי.

עפ"י כמה עדויות היה מקס בראודה אדם שופע קסם וכריזמה וככזה היו לו ידידים רבים ואנשים נטו להתייצב לצידו. בתקופה ש"אורט" נזקק לשירותיו, בין אם זה באירופה, באפריקה, בהודו או בארץ ישראל, בראודה תמיד התייצב  אל מול האתגר. הוא הבין לעומק את הצורך לשקם את הקהילות ההרוסות באירופה ובישראל וגישתו היצירתית ומרחיקת הראות, בצירוף כשרונו לקשור קשרים עם קהילות יהודיות ועם חוגי ממשל, סייעו רבות לפלס ערוצים חדשים להתפתחות רשת "אורט" בעולם כולו.

בשלהי שנות השבעים היה מקס בראודה הכוח שהנהיג את המצדדים בהחלטה להעתיק את משרדי איגוד "אורט העולמי" מז'נבה ללונדון, אז גם העביר את תפקיד המנהל הכללי למר יוסף חרמץ. וכך כותב חרמץ בספר זיכרונותיו "חיים עם אורט":

"עבודתנו המשותפת התמשכה לאורך שנים רבות מתוך הרמוניה מלאה. אני זוכר את מקס בראודה בהערכה ובאהבה – את קולו הנהדר, אהבתו העמוקה לבני אדם, ידיעתו המקפת את היהדות, התמסרותו לנצרכים ואהבתו לילדים. תמיד השרה סביבו אוירה רצינית, אך גם חמה וידידותית. כמי שהוסמך לרבנות, ניהל את הארגון כמו חצר רבנות מסורתית, כשהוא יושב בראשו, ומוקף בחסידיו השרים ורוקדים לצלילי נגינת חלילו. את סגנונו אי אפשר היה לחקות – אך הוא פעל".

לאחר פרישתו לגמלאות ב-1980 עבר מקס בראודה להתגורר בירושלים ונפטר בה בשנת 1982, בשעה שהוועד הפועל של "אורט העולמי" התכנס בבירה. כך קרה שהאיש, אשר חלקו בבניין הארגון היה כה רב, לווה בדרכו האחרונה על ידי רבים משותפיו לעבודה ולדרך.

מקס בראודה ז"ל, ומשמאל: מר בראודה ביחד עם מר יוסף חרמץ ומר ויקטור סמאגה